עברנו על תקציבי פרסום של מאות אלפי דולרים בחברות B2B. בכל חשבון יש כסף שמתבזבז על מקומות לא נכונים.
כדי למצוא את הבעיות הבולטות לא צריך אותנו בתוך החשבון. צריך חצי שעה והצ'ק ליסט הזה.
לפני שמתחילים
פותחים שלוש לשוניות. את הקמפיינים. דוח מונחי החיפוש בגוגל או דוח הדמוגרפיה בלינקדאין. ורשימת הלידים מה-30 יום האחרונים ב-CRM.
המטרה היא לראות אם שלושתם מראים את אותה תמונה. דשבורד אחד לבד לא יגלה הרבה.
דקות 0 עד 10: קודם מדידה
בביצועים עוד לא נוגעים. אם המדידה שבורה, כל מספר אחר הוא סתם רעש.
- בודקים שההמרות באמת נספרות. נכנסים לאתר בחלון גלישה בסתר, ממלאים טופס בדיקה ורואים שההמרה מופיעה בפלטפורמה תוך כמה דקות.
- משווים לידים בפלטפורמה ללידים ב-CRM לאותו טווח תאריכים. אם יש פער, משהו נופל בין הטופס ל-CRM. שום שינוי בטירגוט לא יפתור את זה.
- מוודאים שאין ספירה כפולה. פיקסל כפול או שתי פעולות המרה שסופרות את אותו דבר מנפחים את התוצאות. ואז קמפיין חלש פתאום נראה סביר.
דקות 10 עד 18: לאן הכסף הולך (גוגל)
פותחים את דוח מונחי החיפוש וממיינים לפי עלות.
- עוברים על 20 המונחים היקרים. מסמנים כל מונח שנשמע כמו מה שאתם מוכרים, אבל מי שמחפש אותו רוצה משהו אחר. מי שמחפש "משרות בתחום סייבר" הוא לא הקונה של מוצר סייבר. מונחים כאלה אוכלים תקציב בשקט.
- בודקים סוגי התאמה. ברוד מאץ' בלי רשימת מילות מפתח שליליות. בחשבונות B2B זו הסיבה מספר אחת לתקציב שהולך על טראפיק לא רלוונטי.
- מסתכלים על נתח החשיפות שהפסדתם בגלל תקציב. אם הוא גבוה בקמפיין שממיר הכי טוב, אתם מפספסים המרות זולות שכבר הוכיחו את עצמן.
- בודקים מיקום ושפה. קמפיין שמכוון לארה"ב ומופיע גם בישראל, או להפך. חברות ישראליות שמוכרות לחו"ל נופלות בזה הרבה.
דקות 10 עד 18: לאן הכסף הולך (לינקדאין)
- משווים את דוח הדמוגרפיה לפרופיל הלקוח האידיאלי. תפקידים, גודל חברה ובכירות משתנים עם הזמן. האלגוריתם מחפש איפה קל לו להציג מודעות. מי מתאים לכם פחות מעניין אותו.
- בודקים אם רשת הקהלים של לינקדאין פעילה. אם לא בחרתם בה בכוונה, תכבו. היא מגדילה חשיפה ופוגעת באיכות המיקומים.
- משווים עלות לליד לפי מטרת קמפיין. לאותו קהל, טופס לידים בלינקדאין והמרה באתר נותנים תוצאות שונות מאוד. ברוב החשבונות אף אחד לא בדק את שתי האפשרויות.
דקות 18 עד 25: בדיקת קריאייטיב מהירה
- כמה מודעות באמת רצות בכל קבוצה? אם מודעה אחת או שתיים לוקחות את כל התקציב ואין מולן שום ניסוי, אתם מנחשים. לא לומדים כלום.
- מתי הקריאייטיב התחדש לאחרונה? ב-B2B הקהל מתעייף מהמודעות לאט יותר מאשר ב-B2C. ועדיין, חצי שנה ויותר עם אותן שלוש מודעות זה הרבה יותר מדי.
- האם ההבטחה במודעה מופיעה בדף הנחיתה בחמש השניות הראשונות? אם אין התאמה, ההמרה נפגעת. גם כשהקליק היה מדויק.
דקות 25 עד 30: המספר היחיד שמעניין
מוציאים עלות לליד לכל קמפיין. מושכים מה-CRM את שיעור הסגירה לכל קמפיין. ומדרגים את הקמפיינים לפי עלות לעסקה סגורה.
הקמפיין עם הלידים הזולים והקמפיין שמביא הכי הרבה הכנסות הם כמעט אף פעם לא אותו קמפיין. ברוב הבדיקות זה הממצא הכי גדול. ורוב הדשבורדים לא שמים את שני המספרים האלה אחד ליד השני.
מה עושים עם הממצאים
בתקציב עוד לא נוגעים. קודם מתקנים מדידה, כי כל השאר תלוי בה. אחר כך מטפלים בבעיות הבולטות. מונחי חיפוש גרועים, טירגוט לא מדויק, קריאייטיב ישן. רק בסוף מחלקים את התקציב מחדש לפי עלות לעסקה סגורה.
הבדיקה הזו לא מחליפה Audit PPC מקיף. היא לא תמצא בעיות ייחוס, כי בשביל זה צריך גישה מלאה ל-CRM. היא גם לא תמצא בעיות בדף הנחיתה, שם צריך בדיקת המרה רצינית. אבל את הבעיות הבולטות תמצאו בערך בזמן שלקח לכם לקרוא את הפוסט.
👉 רוצים בדיקה לעומק, של מישהו מבחוץ? קראו על Audit PPC מקיף.